אם הייתה לנו האפשרות לשבת על כוס קפה ולומר האחת לשני
מה אנחנו חושבים זו על זה והפוך בחלוף 4 שנים הייתי אומרת לך ככה:
עסק יקר שלי!
תודה רבה על הכל, על המון דברים.
תגיד, שמת לב לכך שאפילו השם שלך שזור בשמי?
"העגילים של אירית דגמי"
כן, ממש ככה הכי פשוט והכי מדוייק.
אני חייבת לך התנצלות למרות שכבר מספר פעמים אמרתי את זה,
אני בוחרת לומר זאת שוב:
באת לעולמי כמו "הריון לא מתוכנן" כשאני לא פחות ולא יותר בת 67.
הריון לא מתוכנן (כמו שפעם היינו מכנים אותו "פנצ'ר").
ואתה כמו שאתה בלי פוזות ובלי מניירות, גדלת להיות ילד שאני מאד גאה בו.
תכלס למצוא את עצמי כ-אמא חדשה לעסק חדש בגיל 67,
זה לא כל כך אני וכמו שאומרים היום "ממש פחות".
אז מה קרה שם באמת?
יום אחד העלתי פוסט לפייסבוק בו סיפרתי על העגילים שאני עונדת וציינתי שאני
מכורה לצורה שלהם כבר (כיום) 2 עשורים.
תארתי אותם ככה:
העגילים עשויים מחיבור של שלוש מרקיזות עם מיפתח קטן בנפילה כלפי מטה, מצופים (כיום) בזהב (צהוב, לבן ואדום) ומשובצים בקריסטלים שונים מכל העולם
בהשראת הטבע וגם בהשראת אופנה עכשווית.
וכמובן שצרפתי צילום:
מה יש שם בצורה הזו שלהם?
משהו בחיבור של העגילים ביחס לפנים שלי מרגיש לי איזון אנרגטי.
השיבוץ בקריסטלים מאיר את הפנים שלי, והם לא בולטים מדי וגם אי אפשר להתעלם מהם וממני.
לימים למדתי שכל אחת שעונדת את השיבוצים שנבחרו על ידה
בהתאמה לאישיותה ולסטיילינג שלה, נראית מיוחדת בפני עצמה.
הרגשתי איתך כל כך בטוחה ש-זה זה...ואפילו השמיים לא יהוו גבול בשבילי.
עשיתי החלטה עם עצמי שבעסק שלי שזה אתה, אמכור רק צורה אחת של עגילים
ואגוון בשיבוצים.
Comments