"אוליב" מיזם ביוזמה ובהובלה של רות וולין בתקופת הקורונה במושב שלנו.
חנות חברתית מה זה אומר?
זה אומר שכל מה שלא בא לך יותר לראות בעיניים, או מיצית, או לא תלבשי יותר ובמצב מעולה (לא שמעטעס),
את תורמת לחנות החברתית ומישהן/הם ירכשו בשקל אחד וישמישו אותם בהנאה רבה.
יש בחנות: כלים, אקסוסריז לבית, בגדים, הנעלה, אקסוסריז אופנתיים ועוד.
את החנות מריצות מתנדבות, חלקן חברותיי הטובות משכבת הגיל שלי.
אני לא התקרבתי לשם במשך תקופת הסגרים וביניהם.
פעם אחת הצצתי פנימה ראיתי אותן מקפלות בגדים נהייתה לי "חולשה כללית".
יש פעולות שהן ממש לא בבית ספרי.
יהלי (הבת שלי), ברי וגוני (הנכדים שלי) לובשים אוליב מאז שנפתחה החנות.
בראש השנה 2020, שלושתם לבשו בגדי חג מדהימים וברי לא הפסיק לציין שזה עלה להם שקל אחד.
זה היה במוצ"ש לפני יותר מחודש, ראיתי בווטסאפ המושבי מסרון שמזמין לקפה ועוגה באוליב, ביוזמתה של משפחת שמש.
חשבתי לעצמי, וואלה מישהו טורח כאן לטובת החיבור החברתי מה יכול להיות? נלך נפרגן.
היה ערב קסום, ענת ורן שמש שהם הבעלים של מסעדת "אנונה" המדליקה והטעימה באשקלון, ארחו אותנו ב"אוליב".
הסתכלתי עליהם בפליאה גדולה.
למה?
ועוד חשבתי לעצמי: הזוג הזה כל היום משרתים סועדים וסועדות ב"אנונה",
מה מביא אותם ליזום את הארוע החברתי הזה?
זה מה שחסר להם במוצ"ש??? רגע לפני שהם נכנסים לשבוע חדש של עבודה???
ענת ורן פינקו אותנו בקפה ממכונת הקפה שהם תרמו לאוליב, ובעוגה שמיותר להסביר...
התחלנו להתערבב עם הצעירות והצעירים .
ישבנו וצחקנו, הכרנו והתמנגלנו.
הכרתי בערב הזה את אירית לוי.
דיברנו מיד על סטיילינג ואופנה, סיפרתי לה שאני מדגמנת לבוטיקים.
הדליק אותי שהיא עורכת דין והעיסוק השני שלה סטייליסטית.
היא מטורפת על סטיילינג.
אמרתי לה: בואי נרים הפקת אופנה ל"אוליב"!!!
ומאז הכל היסטוריה.
אירית לוי מיוחדת ויחידה.
מיד עליתי על כך שהיא פרפקציוניסטית ויודעת בדיוק איך היא רוצה שהבגדים יראו עלינו.
יש לה סצנות בראש, והיא אוהבת לקבל השראה מדמויות בסרטים כמו "אשה יפה" ועוד.
בלי מאירה גוראי רז הצלמת והחברה שלי כל זה לא יכול היה לצאת לפועל בדרך הזו.
שאלתי אותה אם תהיה מוכנה לצלם אותנו??? מיד נענתה ואמרה גם אני רוצה לתרום הפעם.
אנחנו מחוברות מעל 5 שנים, למדנו את הצילום והדיגמון על בשרנו.
היא למדה אז צילום ואני לא הייתי בעניין בכלל.
קרה מה שקרה והתחלתי להצטלם.
נכנסתי לזה כמו התמכרות, שלא לדבר על מאירה שהתמכרות היא בלשון המעטה
לנושא הצילום שלה.
היום שתינו מתפרנסות מהפקות שנקראות "סשןפשןמאירית" (מאירה +אירית).
הפקנו וצילמנו מאות נשים שלא האמינו לתוצאות.
יש לנו חיבור מטורף שמשחרר את ההתנגדויות ומוציא את הכי טוב של כל הנשים.
לא צריכות להיות 90.60.90 ...
רק צריכות לחייך אל המצלמה ולהיות בתנועה זה כל הסיפור.
אז מה היה שם?
השתתפו כ- 9 דוגמניות מתנדבות.
גילאי 20-70.
היו בנות שהיו להן 3 עד 4 אאוטיפיטים ואת כולם לבשו עפ"י ההמלצות והסטיילינג של אירית לוי.
אירית פגשה אותן פגישות אישיות באוליב ויחד בנו את הלוק המדהים בהתאמה מלאה.
לדוגמא עינת יגר.
3 לוקים שהולמים אותה בטירוף.
אצל עינת מבחינים מיד שהיא ספורטיבית ויש לה לוק צעיר.
כל מה שתלבש מדליק עליה.
השמלה עם החולצה על המתניים היא בהשראת סצנה מתוך אשה יפה בכיכובה של ג'וליה רוברטס.
שאפו לאירית לוי הסטייליסטית שלא ויתרה על שום פרט.
אם בא לכן לראות את כולנו כנסו לסרטון הזה שערכתי.
וידוי שלי:
באוליב מצאתי משהו שאבד לי בשנים האחרונות.
הייתי בעבר פעילה חברתית. יזמתי הפקות וחיבורים חברתיים במשך שנים רבות במושב.
משהו קרה לי וזה נעלם.
חשבתי שהעולם שייך לצעירים וראוי להשאיר להם את הבמה הזו.
בערב ההוא באוליב אהבתי את עירבוב השכבה הבוגרת עם השכבה הצעירה יותר.
מאז שפרצתי את מחסום הכניסה שלי לחנות המדהימה הזו, כבר יזמתי עוד 2 פרויקטים לחברותיי משכבת הגיל שלי.
אני בוחרת לשתף קטעים מתוך הסרט "אשה יפה".
סרט שצפיתי בו עשרות פעמים .
התרגשתי, בכיתי, לא רציתי שיגמר.
למרות המקצוע של ג'וליה בסרט, הצליחו התסריטאי והבמאי לגרום לי להתאהב בה
ולהתרגש ממנה.
סרט אנושי ונוגע.
הסטיילינג בסרט מעלף.
סליחה על הקטע האחרון שהוא...
מקווה שתעמדו בזה.
תודה רבה לדוגמניות.
תודה רבה לאורלי אלמליח מתאמת ההפקה.
לאירית לוי הסטייליסטית.
למאירה גוראי רז אחותי והצלמת האישית שלי, וכמובן צלמת ההפקה .
נפגש כאן בפוסט הבא.
החנות שלי נמצאת כאן בתוך האתר בלחיצת כפתור יכולות להכנס ולראות מה חדש.
שלכן אירית.
הרעיון מאחורי החנות נפלא, ועבודה של נשים מכל הגילאים ביחד נשמע קסום!