סיפרתי את הסיפור הזה הרבה מאד פעמים.
ואני ממשיכה לספר אותו עד היום כשבאות אלי קבוצות נשים או במפגשי נשים כשאני אחראית על התוכן.
סיפור ישן/חדש הוא אכן התרחש לפני כ-23 שנים והוא מתחדש אצלי בלב מדי יום.
מה זאת אהבה?
כתב את המילים אהוד מנור והלחין מתי כספי.
איך שאני אומרת את השורה הזו מתנגנת לי ריקי גל יחד עם מתי כספי והניגון שלהם ישאר בי לאורך היום.
הפזמון:מה זאת אהבה?
מה זאת אהבה?
מה היא מבקשת?
את ימי את לילותי ולא די.
מה זאת אהבה?
מה זאת אהבה?
מה היא מחדירה לעורקי
שאוכל כך להמשיך ללא תנאי
שאוכל כך להמשיך ללא תנאי
שאוכל כך להמשיך ללא תנאי
שאוכל כך להמשיך...
כל חיי.
כן מה זאת אהבה היא שאלת השאלות.
אני לא בטוחה שיש תשובה ברורה אחת.
על אחת כמה וכמה מה זאת אהבה מאוחרת שבאה לתקן כאב של אהבה ראשונה שדעכה מזמן???
דויד ואני הכרנו בערב ריקודי שנות ה60 כשאני יזמתי את הצעד השני.
(הצעד הראשון היה יזום על ידי חברה שהכירה בינינו)
עד היום אני יודעת בוודאות שאם לא הייתי עושה את זה, לא היינו יחד.
עד היום אני שואלת אותו מדי פעם מה הוא חשב עלי ברגעים הראשונים האלה שדיברתי איתו?
והוא עונה משהו כללי כזה כמו: לא הבנתי מאיפה באת...
לא הבנתי מי זאת...
זאת התשובה שלו!
אני רציתי אותו מהרגע הראשון כי הרגשתי שרק איתו אוכל לחיות.
זו לא חכמה להגיד את זה עכשיו נכון?
אבל זו האמת.
היו לנו מהמורות בדרך, כמעט כמו לכל זוג מתחיל.
יש לקחת בחשבון שיש כאן זוג שהוא פרק ב' כשהוא יחסית לגברים הפנויים מבוקש.
אני לא הייתי מבוקשת בכלל וגם לא הייתי בכלל... חיפשתי באותה תקופה בעיקר להכיר את עצמי מחדש.
שרדתי את כל ההתחלה של הלבד והשינוי בזכות ההכרות שלנו והזוגיות הזו.
קטע קטן מתוך פוסט שכתבתי בסלונה לפני כמה שנים והקטע מתייחס לפעם השלישית בתוך חצי שנה שהוא החליט שהוא רוצה "חופשה" מהמערכת הזוגית שלנו.
באותו בוקר ישבתי לידו על המיטה ואמרתי לו בשש בבוקר:
סליחה אולי התבלבלת אבל אני לא מקום עבודה שלך!!!
כאן אין חופשות לתקופה (יענו חל"ת) יש חופש גדול!
תהיה בריא
והלכתי לדרכי.
בפעם השלישית כשעשה את "תרגיל הבריחה", נכנסתי לפיק אפ (טנדר) טויוטה בופלו שלי עם יהלי ביתי שגם היא נפרדה מחבר וברחנו לצפון ליומיים .
ישבנו במסעדה בזכרון יעקב וקיללנו את שניהם ביחד.
ולא רק קללות אלא תיכנונים של איך לא חוזרות גם אם…אפילו... והיה ו....
ישנו באותו לילה אצל אחותי בקיבוץ וחברה טובה מיהרה להכיר לי מישהו שגם נפרד.
זוכרת שיחת טלפון עם בחור מעצבן שהבנתי בשני משפטים שאני לא הולכת לפגוש אותו.
יצר הנקם היה חזק ממני וכבר איכשהו התרצתי לפגישה על הדרך בחזרה הביתה.
פתאם הנייד שלי צלצל ועל הצג התנוסס מס' שהתחיל ב-03, שזה אומר שהשיחה מטלפון נייח מאזור המרכז.
מאחורי הקו דויד מבקש לפגוש אותי.
התחלתי לבכות מרב עצבים וחוסר כוחות לכל המהלך המעצבן הזה.
אמרתי שאני רחוקה ולא יודעת מתי חוזרת.
בשלב הזה החלו התחנונים, (אך איזה כיףףף זה היה) לא יכולה לתאר במילים כמה טוב הציף אותי ברגעים ההם.
החלטנו שבערב יבוא לפגוש אותי באשקלון ונדבר.
שם במסעדה על חוף הים באשקלון ביקש לעבור לגור איתי.
עד היום הבחור משלם מחיר על ה"תרגילים" האלה… אנחנו מחוברים טפו טפו כמעט 23 שנים.
צילום מאירה גוראי רז
התחלנו מ-כלום, הזוגיות הצילה אותנו, לא יודעת אם זו אהבה אבל זה קשר מאד עמוק עם הערכה
וכבוד של שני הצדדים.
אנחנו מתבגרים ביחד היום דויד בן 81 ואני בת 69 .
יש לנו מכנה משותף: אני מובילה את הזוגיות והוא מספיק חכם ללכת אחריי.
הוא יודע שיש לו מפיקת עולם.
באהבה גדולה לכולכן
בוחרת לכבוד חג האהבה את העגילים האלה:
באהבה אירית.
Comentarios