והימים ימי המגיפה, לא יוצאת לטיולים, לא מצטלמת בהפקות ה"סשןפשןמאירית" שלנו,מה שנותר לי, הוא לספר על מה שהיה.
ולשתף בהפקות הלא שגרתיות שיזמנו לעצמנו.
את בטח שואלת מה המיוחד בהפקות האלה של אחת על אחת?
את רוצה לומר: מי לא מצטלמות היום צילומי אופנה?
את חושבת שאין לנו מה לחדש?
אז תצ'מעי: אני הולכת להפיק סדרת פוסטים לבלוג הזה, ולספר על המיזמים בטבע של מאירה גוראי רז הצלמת האחת והיחידה ושלי אירית דגמי המצולמת.
הצלחנו ליצור הרמוניה בין יפי הטבע לאמנות הצילום לבגדים וכל זה בהתאמה ללוקיישנים.
אבל רגע אחד לפני הכל קצת עלינו.
מאירה גוראי רז ואני נפגשנו באתר מוטקה בקבוצת הצילום.
כל אחת מאיתנו מדי כמה ימים נהגה להעלות צילומים.
מאירה העלתה צילומי שלגים ואני העלתי צילומי שדות.
יום אחד היא שלחה לי הודעה במסנג'ר: תשמעי אני מכירה אותך, ראיתי הופעה שלך, את גרה בכוכב מיכאל, אני מקרית גת, כשאחזור מאלסקה אבוא לצלם בשדות שלכם.
אמרתי לה : תבואי...
בינתיים עוברים ימים ואנחנו במין קשר כזה של נשים שהכירו ברשת, שאלתי אותה:
מתי הטיול המאורגן הזה שלכם חוזר לארץ?
היא ענתה לי: אני אצל הבת שלי היא גרה כאן ויש לי נכדה.
זו פעם ראשונה שהתייחסתי לאלסקה כמקום מגורים.
תמיד נראה לי שנוסעים לראות אותה וחוזרים מהר הביתה.
ב-אפריל 2016
מאירה נחתה בארץ לא חלפו 24 שעות והיא היתה בשדות כוכב מיכאל.
הייתי מנומסת אירחתי אותה נחמד.
נסענו לשדות שכל כך השתוקקה לצלם.
אמרה לי: תשמעי אני בקורס צילום ואני צריכה להגיש שיעורי בית...
את מוכנה לעמוד ככה וככה?
אמרתי לה: סליחה אבל אני שונאת להצטלם! וחוץ מזה גם להעמיד אותי ככה וככה זה לא מתאים...
ועוד חיזקתי את העובדה בכך ששיתפתי אותה שאפילו בחתונה שלי אמרתי לצלם לא לעשות לי את זה...ושמצידי יצלם רק את האורחים.
ואז אמרה: אז רק ככה וככה וקצת תלכי לפה, ותבואי משם...
ורק קפיצה אחת קטנה...
והשאר היסטוריה.
# Model 440
אני בוחרת את "באת לי פתאם" של קרן פלס מילי ולחן.
ביצוע של שתי הענקיות קרן פלס ומירי מסיקה.
המילים מתאימות לסרוגין לשתינו. יש גם תמימה וגם טיפשה וגם באת לי פתאם.
כל אחת לוקחת מהמילים מה שמתאים לה.
מילות השיר:
והעיר שקטה והשמיים התכסו בעלטה עד התהום זו כמעט הייתה שעת בין הערביים של חיי אבל את באת לי פתאום באת אליי פתאום ואמרת לי בואי אלוהים שומר מקום בקצה היום לנשים כמוך לתמימות כמוני כמעט שקעתי אבל את באת לי פתאום ועבר כבר זמן מאז התחלתי במסע שלי עד כאן אין חרטות כי היה מעונן וכבר כמעט נגמלתי מלחלום אבל את באת לי פתאום באת אליי פתאום ואמרת לי בואי אלוהים שומר מקום בקצה היום לנשים כמוך לטיפשות כמוני כמעט שקעתי אבל את באת לי פתאום והעיר שקטה והשמיים התכסו בעלטה עד התהום זו כמעט הייתה שעת בין הערביים של חיי אבל את באת לי פתאום באת לי פתאום
"זרימה שם המשחק שלי"
תודה חברה יקרה שלי. את רואה החברויות הכי מעניינות שלי מתרחשות ברשת.
איזה כיף לקרוא איך הכל התחיל אתכן, מאחלת לכן לחזור במהרה לצילומים האהובים עליכם!